במאמר קודם, סקרנו את תיקון 223 לפקודת מס הכנסה שאושר במליאת הכנסת ביום 30.3.2016.
לקישור למאמר לחץ כאן.
באותו מאמר הוסבר כי בהתאם לתיקון 223, יחיד שמתקיימת לגביו חזקת הימים שבהגדרת “תושב ישראל” בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, כלומר אדם ששהה בשנת המס בישראל 183 ימים או יותר; או אדם ששהה בשנת המס 30 ימים או יותר, וכן בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה שהה במצטבר בישראל 425 ימים או יותר, המבקש לטעון כי הוא “תושב חוץ”, יידרש להגיש דוח ניתוק תושבות לרשות המיסים בארץ.
ביום 11.1.2018, לקראת הגשת הדו”ח השנתי לשנת 2017, עד חודש מאי 2018, פרסמה רשות המיסים בישראל את טופס 1348, אותו נדרשים להגיש ישראלים שבצעו מהלך של רילוקיישן לחו”ל והמבקשים לטעון לניתוק התושבות בישראל לצורכי מס בשנת 2017.
לקישור לטופס לחץ כאן.
טופס 1348 הינו נספח לטופס 1301 – דו”ח על הכנסותיו של יחיד בארץ ובחו”ל בשנת המס 2017 – שבו נדרש למלא את פרטי הנישום, את מספר ימי השהייה בישראל בשנת המס, בשנה שקדמה לה, ובשנתיים שקדמו לאותה שנת מס, ואת מדינת התושבות הנטענת הנוכחית, וכן לצרף אישור תושבות מאותה מדינה לשנת המס.
לאחר הפרטים הטכניים, נדרש להשיב על שורה ארוכה של שאלות ולצרף אסמכתאות מהן מבקשת רשות המיסים ללמוד היכן מצוי מרכז חייו של הנישום באותה שנת מס. בין היתר, נדרש להצהיר היכן מצויה דירת המגורים, היכן מצוי בית הקבע, היכן מתגוררים בן/בת הזוג, הילדים הקטינים, ההורים והאחים, והיכן מצוי מקום העיסוק הרגיל או הקבוע. שאלות אחרות עוסקות בפעילות פיננסית וכלכלית, כגון בעלות והפקדה בפיקדונות ו/או תוכניות חסכון ו/או חסכון פנסיוני, בעלות בחשבון בנק פעיל, ובעלות במניות בחבר בני אדם. חלק נכבד מהשאלות עוסק בזכויות ובחובות של הישראלים לפי חוק הביטוח הלאומי ולפי חוק בריאות ממלכתי – היכן שלומו תשלומי הביטוח הלאומי (אם מולא שאלון תושבות לביטוח הלאומי נדרש לצרף אותו), האם התקבלו קצבאות מאת הביטוח הלאומי (ילידים ו/או תמלוגים ו/או מענקים ו/או פנסיה) וחברות בקופת חולים.
הטופס החדש עשוי לעורר קשיים מרובים. ראשית, בהתאם לטופס נדרש להציג אישור תושבות במדינה אליה עבר היחיד, וזאת בהתעלם מהפרוצדורה הכרוכה בהנפקת אישור כזה במדינה החדשה, בעיקר בשנה הראשונה לשהות בה. שנית, השאלות אינן רק טכניות, אלא דורשות התייחסות למושגים הנתונים למחלוקות פרשניות עם רשות המיסים, כגון “בית קבע”, “מקום העיסוק הרגיל” או “מקום העיסוק הקבוע”. שלישית, לראשונה מבקשת רשות המיסים לבחון הצהרות שנתנו ישראלים לרשויות אחרות בארץ, בעיקר למוסד לביטוח לאומי. דרישה זו ממחישה את הצורך לבחון את מהלך ניתוק התושבות בראייה כוללת תוך איזון נכון בין האינטרסים השונים.
מעל לכל יש לתת את הדעת לעובדה כי הטופס החדש הוא נספח לדו”ח השנתי, שבו יש לדווח בארץ, הן על הכנסות בישראל והן על הכנסות בחו”ל. משמעות הדבר היא שמי שמתקיימת לגביו “חזקת הימים” מבחינת ימי השהות בישראל, גם אם בכוונתו לבצע מהלך של רילוקיישן, מדווח על הכנסותיו ובכך נכנס תחת הרדאר של רשות המיסים לגבי אותה שנת מס, ואף לשנים הבאות. הסיכון הוא כי אם לא יעלה בידי היחיד לסתור את “חזקת הימים”, הוא יוגדר כ”תושב ישראל” באותה שנת מס, ויהיה חייב במס הכנסה בישראל על הכנסותיו בין אם אלה הופקו או נצמחו בישראל ובין אם בחו”ל, ללא כל קשר למקום קבלתן של אותן הכנסות.
מנגד, היתרון בהגשת הטופס וניתוק התושבות הוא ביסוס הטענה כי האדם רכש מעמד של “תושב חוץ” באותה שנת מס, ולכך יש השלכה על תשלום המיסים בשנה השוטפת, וכן בעתיד לבוא, אם וכאשר יבקש אותו אדם לשוב לישראל ולרכוש מעמד של “תושב חוזר” או “תושב חוזר ותיק”.
כך או כך, חשוב לזכור, כי הגשת הטופס היא לא רק זכות אלא חובה, ואי הגשתו או הגשתו עם פרטים שאינם נכונים מהווה עבירה פלילית.
לנוכח הצורך לבחון את מהלך ניתוק התושבות בראייה כוללת, הקשיים הכרוכים במילוי הטופס החדש, וכן החובה לבסס את מהלך ניתוק התושבות מבחינה עובדתית ומשפטית, מומלץ להסתייע במשרדנו המתמחה בטיפול בישראלים בתהליכי רילוקיישן, ואשר צבר ניסיון והצלחות רבות בתחום. משרדנו המתמחה במשפט ובכלכלה, המוביל בתחום חשבונאות המס, נותן בשלב הראשון ייעוץ לקראת מהלך הרילוקיישן, לשם תכנון נכון של התהליך וקבלת ההחלטה על ניתוק התושבות. בשלב השני, מסייע המשרד במילוי נכון של הטופס, אליו מצורפת חוות דעת מלאה לשם ביסוס הטענה לניתוק התושבות. חוות הדעת כוללת תיאור עובדתי על המקרה בצירוף כל המסמכים והאסמכתאות, וכן ניתוח משפטי המתייחס להוראות החוק, הפסיקה, חוזרים מקצועיים של רשות המיסים, וכן אמנות המס הרלוונטיות. בשלב השלישי, הלווי המקצועי של משרדנו נמשך לאורך כל תקופת השהות בחו”ל, וכולל טיפול בכל המגעים הנדרשים עם הרשויות בארץ. השירות של המשרד ניתן ישירות לישראלים בתהליכי רילוקיישן, וכן למשרדי רואי חשבון ויועצי מס עבור לקוחותיהם. כמו כן, מצוי המשרד בקשרי עבודה שוטפים עם משרדי עורכי דין ורואי חשבון המטפלים בישראלים במדינות מרכזיות ברחבי העולם.
